החומוס הוא אחד מהקטניות הראשונות ששימשו למאכל אדם. מוצאו הוא ככל הנראה בצפון הודו, והוא תורבת במזרח התיכון בסביבות 3000 לפנה”ס, קטנייה עשירה זו ומשמשות כחומר גלם למאכל הלאומי הפלפל. גרגירי החומוס עשירים בחלבון, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן ומינרלים נוספים החיוניים לבריאות העצם: אבץ ונחושת. כמו כן, גרגירי החומוס עשירים בחומצה פולית החיונית לבנית דנ”א וחומצות אמינו שמאוד חשוב לפני ובמהלך הריון. חומוס אינו משמין עשיר בחלבון ומעורר תחושת שובע עקב הסיבים התזונתייים המצויים בו.

הפריקה מכילה יותר חלבונים וויטמינים ומינרלים מאשר רוב הדגנים שאנחנו מכירים. יש בה עד פי ארבעה מכמות הסיבים התזונתיים שמצויים באורז מלא וערכי הגלוטן שלה נמוכים בזכות הקציר המוקדם שלה. בטרם הספיקה החיטה לפתח את החלבון. בפריקה יש פחות קלוריות מאשר בגרגר החיטה העמילני הבוגר.

הכוסמת עשירה בברזל, באבץ ובסלניום. בכוסמת נמצא גם נוגד החימצון רוטין. הכוסמת משמשת ברוסיה ובמזרח אירופה להכנת דייסה מלוחה (קַ‏אשֵה) ופנקייק רוסי (בליני), וביפן משתמשים בה להכנת אטריות הסובה. ברפואה הסינית נחשבת הכוסמת מנקה ומחזקת את המעיים משפרת תאבון וטובה לטיפול בדיזנטריה ושלשול כרוני.

תורמוס הוא קיטניה, כיאה למשפחה זו הזרעים עשירים מאוד בחלבון, ויטמינים מקבוצת B מינרלים שונים כגון ברזל,סידן אבץ ועוד..

ישנם סוגים רבים של עדשים הנבדלים זה מזה בגדלם ובצבעם. כולן בעלות ערך תזונתי גבוה. עדשים עשירות בחלבון, בסיבים ובברזל והן קלות לעיכול מקיטניות אחרות, לכן הן משמשות חומר גלם מרכזי במטבח הצמחוני.