מוצאו של הפול הוא ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. פול הינו מקור מאוד טוב לסיבים תזונתיים, חומצה פולית ומקור טוב לחלבון, ברזל מגנזיום זרחן ונחושת.

מוצאו ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. בארץ גידלו את הפול עוד בימי התנ"ך, וכבר במקרא הוא נזכר בין הירקות החשובים לאדם – למאכל ולמספוא. במצרים, הפול נחשב כמאכל הלאומי.‏‏ הפול עשיר בחלבונים והוא בעל ערך קלורי רב. מבחינה רפואית הפול נחשב משתן, מטהר, מכייח ומחזק. נהוג לאכול את הפול ברוטב פטרוזיליה או עם סלט ואף ניתן להוסיף את הפול למנות פסטה, אורז, מרקים, פשטידות ולחביתות.

כל סוגי הפופקורן מכילים, ויטמין B6 וכמות קטנה של B12. בדרך כלל, מרכיבים אלה חסרים בתפריטי דיאטה למיניהם, מאחר ורוב הדגנים נתחנים. תודות לוטמינים הנ”ל, פופקורן טוב לעיכול, לעור, ליצירת אנזימים, שריפת שומנים והגנה ממחלות. ויטמין E נמצא בעטיפת געין התירס, עד לרגע שהוא מתבקע בחום. לפיכך, פופקורן מקור טוב לויטמין E. פופקורן מכיל גם זרחן ולואוריד התורמים לבריאות השיניים, ברזל התורם לבלוטת התריס ולמחזור הדם..

אורז משמש מרכיב בסיסי במאכלים רבים, בתערובת עם מרכיבים נוספים, צמחיים או בשריים, בין מאכלי האורז: ג'מבלאיה, פאייה, מג'דרה, אבס קון ארוז, פייז'ואדה, פילאף, פודינג אורז, ריזוטו וסושי. אורז בסמטי הוא זן של אורז הודי, ארוך גרעין והוא אינו דביק יחסית, שכן אורז ארוך גרעין מכיל פחות עמילן מהסוגים קצרי הגרעין.

אורז ריזוטו עגול - אורז עגול קצר. יותר דביק מהאורז הארוך אך החלק הפנימי נישאר קשה יותר מהחלק החיצוני. מכינים ממנו את המאכל הלאומי של איטליה - הריזוטו. אורז הריזוטו מתאים גם להכנת ממולאים ומנות אחרונות.

אורז יסמין תאילנדי או סיאמי הוא בעל גרעין ארוך והוא אינו דביק יחסית, שכן אורז ארוך גרעין מכיל פחות עמילן מהסוגים קצרי הגרעין. מסעדות סיניות מגישות לרוב אורז יסמין מאודה ולא מתובל.

ישנם סוגים רבים של עדשים הנבדלים זה מזה בגדלם ובצבעם. כולן בעלות ערך תזונתי גבוה. עדשים עשירות בחלבון, בסיבים ובברזל והן קלות לעיכול מקיטניות אחרות, לכן הן משמשות חומר גלם מרכזי במטבח הצמחוני.

פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים. הוא צומח באזור אגן הים התיכון ועד הודו וככל הנראה בוית לראשונה באזור הסהר הפורה. פשתן היה אחד הגידולים העיקריים במצרים העתיקה.

הפריקה מכילה יותר חלבונים וויטמינים ומינרלים מאשר רוב הדגנים שאנחנו מכירים. יש בה עד פי ארבעה מכמות הסיבים התזונתיים שמצויים באורז מלא וערכי הגלוטן שלה נמוכים בזכות הקציר המוקדם שלה. בטרם הספיקה החיטה לפתח את החלבון. בפריקה יש פחות קלוריות מאשר בגרגר החיטה העמילני הבוגר.