חרדל גרגרים וגם חרדל רגיל מכילים את זרעי החרדל המכילים אומגה 3 וסלניום. זרעי החרדל מכילים גם ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, מַנְגָּן, ניאצין וסיבים.

החומוס הוא אחד מהקטניות הראשונות ששימשו למאכל אדם. מוצאו הוא ככל הנראה בצפון הודו, והוא תורבת במזרח התיכון בסביבות 3000 לפנה”ס, קטנייה עשירה זו ומשמשות כחומר גלם למאכל הלאומי הפלפל. גרגירי החומוס עשירים בחלבון, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן ומינרלים נוספים החיוניים לבריאות העצם: אבץ ונחושת. כמו כן, גרגירי החומוס עשירים בחומצה פולית החיונית לבנית דנ”א וחומצות אמינו שמאוד חשוב לפני ובמהלך הריון. חומוס אינו משמין עשיר בחלבון ומעורר תחושת שובע עקב הסיבים התזונתייים המצויים בו.

כיום משמש הכמון בעיקר כתבלין, אך ישנם מספר שימושים מוכרים ברפואה העממית. באופן מסורתי השתמשו בפירות שנקלו והורתחו להקלה על כאבי בטן והאצת פעילות העיכול (הכמון מאיץ הפרשת אינזימי לבלב הדרושים לעיכול טוב). בעבר הוסיפו כמון לחלב חם כהקלה על הצטננות והגישו תה כמון לזירוז בוא הצירים לנשים הרות. ברפואה העממית הפרסית השתמשו בכמון נגד כאבי שיניים. השמן האתרי המופק מפירות הכמון הוא בעל תכונות אנטי-בקטריאליות.

טרגון מכיל חומר טעם המזכיר אניס, הקרוי אסטרגול. חומר זה נמצא כגורם מסרטן וטרטוגן בעכברים. בדיקה של האיחוד האירופי הראתה שגם בצריכה גבוהה פי 100 עד 1000 מזו של האזרח הממוצע, לא נראה שהאסטרגול משפיע לרעה על בריאותם של בני אדם. לעיסת גבעולי טרגון גורמת לאלחוש הפה, והייתה בשימוש החל מימי יוון העתיקה כפתרון זמני לכאבי שיניים.עם זאת, מקורות אחרים מזהירים שלא להתמיד בלעיסת טרגון למטרה זו מעבר ל-4 שבועות. החל מתקופת האימפריה הרומית היה העשב בשימוש להקלה על בחילות ולשמירה על עירנות במסעות ארוכים. במאה העשירית כתב רופא ערבי כי הטרגון מומלץ לחולים הסובלים מהיעדר תיאבון.

זרעי הגד ממריצים ומפיגים גזים במעיים. הגד עשיר בפיטוכימיקל הנקרא קוריאנדרול הנחשב[דרוש מקור] למסייע במניעת סרטן. הגד מכיל phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. נוסף על הפיטוכימיקלים השונים מהווה הגד מקור עשיר ל: אשלגן (540 מ"ג ל-100 גרם) בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) (280 מק"ג ל-100 גרם) חומצה פולית (60 מק"ג ל-100 גרם)

זרעי הגד ממריצים ומפיגים גזים במעיים. הגד עשיר בפיטוכימיקל הנקרא קוריאנדרול הנחשב[דרוש מקור] למסייע במניעת סרטן. הגד מכיל phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. נוסף על הפיטוכימיקלים השונים מהווה הגד מקור עשיר ל: אשלגן (540 מ"ג ל-100 גרם) בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) (280 מק"ג ל-100 גרם) חומצה פולית (60 מק"ג ל-100 גרם).