הצמח מכיל את הפנולים חומצה קרנוסולית (Carnosol) וחומצה קרנוסית (Carnosic) שהינן חומרים נוגדי חמצון. לשמן האתרי המופק מהצמח שימושים בתעשיות התמרוקים והתרופות. שמן רוזמרין טהור בריכוז 0.6 אחוז מתקבל מאידוי ראשי הפרחים והעלים. מאידוי כל הצמח מתקבל שמן באיכות פחותה. מרכיביו העיקריים של שמן זה הם צינאול (Cineole), קאמפור (Camphor) ובורנאול (Borneol). השמן משמש בתעשיית התמרוקים בסבונים, בדאודורנטים ובתכשירים לשיער, בשל היותו דוחה כינים. ניתן גם ליצור שמן לעיסוי על ידי שריית נצרי רוזמרין בשמן צמחי למשך שבוע. ברפואה העממית משתמשים בצמח מושרה במי אמבט כנגד תשישות, מיובש כאבקה לעצירת דימום בזרייה על המקום או לשתייה בחליטת הנצרים, הפרחים והעלים. יש המאמינים שהצמח יעיל לטיפול בכאבי ראש, במיגרנה, בתשישות כללית, בחולשה של מחזור הדם, ובבעיות עיכול הקשורות להפרעות רגשיות.
פלפל לבן מגרה את בלוטות הטעם בלשון, אשר שולחות איתות לקיבה להגביר את הפרשת החומצה שבה. מכיוון שהחומצה בקיבה חיונית לעיכול תקין, מייחסים לפלפל השחור סגולות של שיפור עיכול ומניעת גזים. גם התבלין הזה עשיר בחומרים נוגדי חימצון ונוגדי חיידקים.
הטימין מכיל salicylates (רכיבים צמחיים טבעיים דמויי אספירין). ברפואה העממית משמש הטימין בעיקר לטיפול במגוון בעיות במערכת הנשימה ומקובל שם כי הפעילויות נוגדות חיידקים של הטימין מסייעות גם במניעת מחלות שמקורן במזון. יש המאמינים גם כי שמן הטימין הינו בעל השפעות מעכבות גדילה של חמישה[דרושה הבהרה] מחוללי מחלה חשובים שמקורם במזון.
מורכבת לרוב מתבלינים שלמים, שנקלו יחדיו ונטחנו דק לאבקה, כמו תרמילי הל, גרגירי כמון, ציפורן, פלפל שחור, עלי דפנה, אגוז מוסקט, כוכבי אניס וגרגירי כוסברה. בכל אזור בהודו, נוכל למצוא גרסה מעט אחרת של התבלין הפופולרי. השימוש בגראם מסלה הוא כתבלין יחיד או בתוספת תבלינים נוספים, ומקובל להוסיפו לתבשילי אורז עוף וכבש, אך גם לקינוחים שונים או לתה.