מוצאו ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. בארץ גידלו את הפול עוד בימי התנ"ך, וכבר במקרא הוא נזכר בין הירקות החשובים לאדם – למאכל ולמספוא. במצרים, הפול נחשב כמאכל הלאומי.‏‏ הפול עשיר בחלבונים והוא בעל ערך קלורי רב. מבחינה רפואית הפול נחשב משתן, מטהר, מכייח ומחזק. נהוג לאכול את הפול ברוטב פטרוזיליה או עם סלט ואף ניתן להוסיף את הפול למנות פסטה, אורז, מרקים, פשטידות ולחביתות.

מוצאו של הפול הוא ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. פול הינו מקור מאוד טוב לסיבים תזונתיים, חומצה פולית ומקור טוב לחלבון, ברזל מגנזיום זרחן ונחושת.

גריסים הם גרעיני שעורה. כמו סוגים רבים של דגנים ואורזים, הם נמכרים בשני אופנים: בגרסה ה”מלאה” כשהם קלויים בקליפתם, ובגרסה המעובדת לאחר הסרת הקליפה, אז הם מכונים “גריסי פנינה”.

אפונה יבשה מספקת מינרלים כגון סידן, אשלגן וברזל, ויטמינים מקבוצת B האפונה מכילה איזופלבונים (מעט) אשר פועל כמו אסטרוגן חלש, שצריכתו בכמויות מוגבלות במזון נקשרה עם הפחתה בבעיות בריאותיות מסוימות כולל סרטן השד והערמונית.

מקובל שהסויה התרבותית התפתחה מסוית בר; הסויה השעירה היא המקור העיקרי לגידולי הסויה בעולם. ככל הנראה החלו לגדל סויה בצפון סין ובמרכזה לפני 4,000 שנים, ומכאן התפשטה לכל רחבי המזרח הרחוק.