מוצאו של הפול הוא ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. פול הינו מקור מאוד טוב לסיבים תזונתיים, חומצה פולית ומקור טוב לחלבון, ברזל מגנזיום זרחן ונחושת.

מוצאו ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. בארץ גידלו את הפול עוד בימי התנ"ך, וכבר במקרא הוא נזכר בין הירקות החשובים לאדם – למאכל ולמספוא. במצרים, הפול נחשב כמאכל הלאומי.‏‏ הפול עשיר בחלבונים והוא בעל ערך קלורי רב. מבחינה רפואית הפול נחשב משתן, מטהר, מכייח ומחזק. נהוג לאכול את הפול ברוטב פטרוזיליה או עם סלט ואף ניתן להוסיף את הפול למנות פסטה, אורז, מרקים, פשטידות ולחביתות.

כל סוגי הפופקורן מכילים, ויטמין B6 וכמות קטנה של B12. בדרך כלל, מרכיבים אלה חסרים בתפריטי דיאטה למיניהם, מאחר ורוב הדגנים נתחנים. תודות לוטמינים הנ”ל, פופקורן טוב לעיכול, לעור, ליצירת אנזימים, שריפת שומנים והגנה ממחלות. ויטמין E נמצא בעטיפת געין התירס, עד לרגע שהוא מתבקע בחום. לפיכך, פופקורן מקור טוב לויטמין E. פופקורן מכיל גם זרחן ולואוריד התורמים לבריאות השיניים, ברזל התורם לבלוטת התריס ולמחזור הדם..

אורז משמש מרכיב בסיסי במאכלים רבים, בתערובת עם מרכיבים נוספים, צמחיים או בשריים, בין מאכלי האורז: ג'מבלאיה, פאייה, מג'דרה, אבס קון ארוז, פייז'ואדה, פילאף, פודינג אורז, ריזוטו וסושי. אורז בסמטי הוא זן של אורז הודי, ארוך גרעין והוא אינו דביק יחסית, שכן אורז ארוך גרעין מכיל פחות עמילן מהסוגים קצרי הגרעין.

גריסים הם גרעיני שעורה. כמו סוגים רבים של דגנים ואורזים, הם נמכרים בשני אופנים: בגרסה ה”מלאה” כשהם קלויים בקליפתם, ובגרסה המעובדת לאחר הסרת הקליפה, אז הם מכונים “גריסי פנינה”.

אפונה יבשה מספקת מינרלים כגון סידן, אשלגן וברזל, ויטמינים מקבוצת B האפונה מכילה איזופלבונים (מעט) אשר פועל כמו אסטרוגן חלש, שצריכתו בכמויות מוגבלות במזון נקשרה עם הפחתה בבעיות בריאותיות מסוימות כולל סרטן השד והערמונית.

מקובל שהסויה התרבותית התפתחה מסוית בר; הסויה השעירה היא המקור העיקרי לגידולי הסויה בעולם. ככל הנראה החלו לגדל סויה בצפון סין ובמרכזה לפני 4,000 שנים, ומכאן התפשטה לכל רחבי המזרח הרחוק.