כיום משמש הכמון בעיקר כתבלין, אך ישנם מספר שימושים מוכרים ברפואה העממית. באופן מסורתי השתמשו בפירות שנקלו והורתחו להקלה על כאבי בטן והאצת פעילות העיכול (הכמון מאיץ הפרשת אינזימי לבלב הדרושים לעיכול טוב). בעבר הוסיפו כמון לחלב חם כהקלה על הצטננות והגישו תה כמון לזירוז בוא הצירים לנשים הרות. ברפואה העממית הפרסית השתמשו בכמון נגד כאבי שיניים. השמן האתרי המופק מפירות הכמון הוא בעל תכונות אנטי-בקטריאליות.

לימון פרסי הוא תבלין בעל ניחוח עז ומעניין, הנפוץ במטבח הפרסי. יוצאי איראן מייבשים לימון או ליים, באופן טבעי עד להיעלמות הנוזלים ולהצטמקות הפרי, במטרה לשמר את הפרי ותמציותיו הארומטיות. באמצעות ניקוב הקליפה משחררים את ריכוז התמציות הארומטיות הלימוניות לתוך התבשיל.

הלימון הפרסי הוא למעשה סוג של ליים או לימון ננסי מיובש. פרי הלימון המיובש קטן וארומטי המזוהה ומשמש במטבח הפרסי לחליטות, מרקים, רטבים, בשרים ועוד. ללימון טעם חמצמץ ולימוני מיוחד.

מוסקט הוא עץ, אשר מזרעיו הטחונים מופק תבלין ומקליפתו החיצונית של הזרע מופק תבלין נוסף. מוצרים נוספים הם שמנים ארומטיים וחמאת אגוז מוסקט. השם "מוסקט" מקורו בצרפתית, וכמו זן הענבים הקרויים מוסקט, מקור המילה מלטינית "ריחני". לתבלין "אגוז מוסקט" טעם מעט מתקתק ועדין. נעשה בו שימוש בתעשיית עיבוד מזון, בעיקר בתיבול מוצרי בשר. כמו כן נעשה בתבלין שימוש במרקים, רטבים, מוצרי מאפה ותערובות תבלינים כמו אבקת קארי. אגוז מוסקט, כשנלקח בכמויות מוגזמות, יכול לגרום להזיות (עקב החומר הפסיכו-אקטיבי, הפעיל באגוזי מוסקט, הקרוי מיריסטיצין, שנעשה בו גם שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות) בחילה, התייבשות וכאבים.

בעלים (טריים או מיובשים) משתמשים לתיבול מאכלי בשר ודגים, לסלטים, למרקים, לרטבים, למאכלי ביצים ותפוחי אדמה, לגבינות ולמילוי תרנגול הודו. הוא משמש גם כתבלין לפיצה וניתן להוסיפו לבצק הלחם ולשמן, לקבלת ארומה עדינה. האזוב המיובש הנמכר כתבלין מכיל גם ענפים דקים ותפרחות. האזוב הוא מרכיב בתערובת התבלינים הצרפתית הרב דה פרובאנס.