בעלים (טריים או מיובשים) משתמשים לתיבול מאכלי בשר ודגים, לסלטים, למרקים, לרטבים, למאכלי ביצים ותפוחי אדמה, לגבינות ולמילוי תרנגול הודו. הוא משמש גם כתבלין לפיצה וניתן להוסיפו לבצק הלחם ולשמן, לקבלת ארומה עדינה. האזוב המיובש הנמכר כתבלין מכיל גם ענפים דקים ותפרחות. האזוב הוא מרכיב בתערובת התבלינים הצרפתית הרב דה פרובאנס.

החומר הפעיל בצמח הכורכום נקרא כורכומין . מחקרים מצאו כי לחומר זה תכונות אנטי-דלקתיות, נוגדות-חמצון ונוגדות-סרטן, וכן כי הוא יכול לגרום לאפופטוזה (מוות תאי מתוכנת) של תאים סרטניים אנושיים. קיימות ראיות מעטות בלבד לתועלת שבכורכומין, עקב מספר מצומצם של מחקרים קליניים שעוסקים בו.[2] מחקר שנערך בבית החולים שיבא מצא כי כורכומין מסייע בטיפול במחלת קוליטיס כיבית. שותף למחקר הדגיש כי ריכוז הכורכומין בכורכום, 5%, נמוך מכדי שצריכת כורכום תהווה טיפול במחלה. כורכום הוא גם חומר בוחן לחומציות, הוא משנה את צבעו לאדום כאשר מייצר מגע עם בסיס ומצהיב במגע עם חומצה.

מוסקט הוא עץ, אשר מזרעיו הטחונים מופק תבלין ומקליפתו החיצונית של הזרע מופק תבלין נוסף. מוצרים נוספים הם שמנים ארומטיים וחמאת אגוז מוסקט. השם "מוסקט" מקורו בצרפתית, וכמו זן הענבים הקרויים מוסקט, מקור המילה מלטינית "ריחני". לתבלין "אגוז מוסקט" טעם מעט מתקתק ועדין. נעשה בו שימוש בתעשיית עיבוד מזון, בעיקר בתיבול מוצרי בשר. כמו כן נעשה בתבלין שימוש במרקים, רטבים, מוצרי מאפה ותערובות תבלינים כמו אבקת קארי. אגוז מוסקט, כשנלקח בכמויות מוגזמות, יכול לגרום להזיות (עקב החומר הפסיכו-אקטיבי, הפעיל באגוזי מוסקט, הקרוי מיריסטיצין, שנעשה בו גם שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות) בחילה, התייבשות וכאבים.