טרגון מכיל חומר טעם המזכיר אניס, הקרוי אסטרגול. חומר זה נמצא כגורם מסרטן וטרטוגן בעכברים. בדיקה של האיחוד האירופי הראתה שגם בצריכה גבוהה פי 100 עד 1000 מזו של האזרח הממוצע, לא נראה שהאסטרגול משפיע לרעה על בריאותם של בני אדם. לעיסת גבעולי טרגון גורמת לאלחוש הפה, והייתה בשימוש החל מימי יוון העתיקה כפתרון זמני לכאבי שיניים.עם זאת, מקורות אחרים מזהירים שלא להתמיד בלעיסת טרגון למטרה זו מעבר ל-4 שבועות. החל מתקופת האימפריה הרומית היה העשב בשימוש להקלה על בחילות ולשמירה על עירנות במסעות ארוכים. במאה העשירית כתב רופא ערבי כי הטרגון מומלץ לחולים הסובלים מהיעדר תיאבון.

זרעי הגד ממריצים ומפיגים גזים במעיים. הגד עשיר בפיטוכימיקל הנקרא קוריאנדרול הנחשב[דרוש מקור] למסייע במניעת סרטן. הגד מכיל phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. נוסף על הפיטוכימיקלים השונים מהווה הגד מקור עשיר ל: אשלגן (540 מ"ג ל-100 גרם) בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) (280 מק"ג ל-100 גרם) חומצה פולית (60 מק"ג ל-100 גרם).

זרעי הגד ממריצים ומפיגים גזים במעיים. הגד עשיר בפיטוכימיקל הנקרא קוריאנדרול הנחשב[דרוש מקור] למסייע במניעת סרטן. הגד מכיל phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. נוסף על הפיטוכימיקלים השונים מהווה הגד מקור עשיר ל: אשלגן (540 מ"ג ל-100 גרם) בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) (280 מק"ג ל-100 גרם) חומצה פולית (60 מק"ג ל-100 גרם)

זרעי הגד ממריצים ומפיגים גזים במעיים. הגד עשיר בפיטוכימיקל הנקרא קוריאנדרול הנחשב[דרוש מקור] למסייע במניעת סרטן. הגד מכיל phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. נוסף על הפיטוכימיקלים השונים מהווה הגד מקור עשיר ל: אשלגן (540 מ"ג ל-100 גרם) בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) (280 מק"ג ל-100 גרם) חומצה פולית (60 מק"ג ל-100 גרם)

כיום משמש הכמון בעיקר כתבלין, אך ישנם מספר שימושים מוכרים ברפואה העממית. באופן מסורתי השתמשו בפירות שנקלו והורתחו להקלה על כאבי בטן והאצת פעילות העיכול (הכמון מאיץ הפרשת אינזימי לבלב הדרושים לעיכול טוב). בעבר הוסיפו כמון לחלב חם כהקלה על הצטננות והגישו תה כמון לזירוז בוא הצירים לנשים הרות. ברפואה העממית הפרסית השתמשו בכמון נגד כאבי שיניים. השמן האתרי המופק מפירות הכמון הוא בעל תכונות אנטי-בקטריאליות.

לימון פרסי הוא תבלין בעל ניחוח עז ומעניין, הנפוץ במטבח הפרסי. יוצאי איראן מייבשים לימון או ליים, באופן טבעי עד להיעלמות הנוזלים ולהצטמקות הפרי, במטרה לשמר את הפרי ותמציותיו הארומטיות. באמצעות ניקוב הקליפה משחררים את ריכוז התמציות הארומטיות הלימוניות לתוך התבשיל.